רשימת קיצורי מקלדת

פורסם דוח האקדמיה הצעירה: "חוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית בישראל"

האקדמיה הצעירה ערכה בשנת 2015 סקר בקרב כ-600 חוקרים וחוקרות צעירים בישראל; להלן הממצאים העיקריים שעלו מהסקר ושורת המלצות לשיפור המצב
17/01/2017
בשנת 2015 ערכה האקדמיה הישראלית הצעירה סקר בקרב חוקרים וחוקרות בישראל כדי להבין את צורכיהם העיקריים. המחקר פנה לאנשי אקדמיה, אשר החלו את עבודתם בעשר השנים האחרונות במסלול לקביעות באחת מאוניברסיטאות ומכוני המחקר בארץ. 594 חוקרים צעירים ענו לשאלון, ובימים אלה פורסם הדוח המסכם את משמעות הממצאים.
 
בין היתר, מצא הסקר כי: 
 
- מרבית החוקרים שבעי רצון מהשהייה בחו"ל בתקופת הבתר-דוקטורט ומתהליך החזרה ארצה והקליטה בה. לעומת זאת, בתהליך הקליטה וההכנה למשרה באוניברסיטה נראה, שיש מקום לשיפור.
 
- לצד שביעות הרצון מתנאי המחקר במוסדות שבהם נקלטו (רמת סביבת המחקר, גישה לספריות ומאגרי מידע וכד') ומהיחס והתמיכה שהם זוכים להם מחוקרים ותיקים, החוקרים החדשים מדווחים על מחסור במידע, הן בשלב הגשת הבקשה למשרה והן לאחר הקליטה. בעיקר עולה מחסור בהדרכה הנדרשת למילוי תפקידי ניהול, להתמודדות עם המערכת האדמיניסטרטיבית ולאופן שבו מתנהלות מערכות הפנייה לקרנות מחקר. בנוסף, רבים מציינים, כי עומס ההוראה והאדמיניסטרציה בשנים הראשונות לאחר הקליטה מקשים מאוד על יכולתם לחקור (נקודה זו בולטת מאוד במדעי הרוח).
 
- רבים מהדיווחים מדגישים חוסר התחשבות מספקת בחוקרים שהם הורים לילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי, במיוחד בקביעת השעות לסמינרים ולישיבות.
 
- ככלל, החוקרים מרוצים מהאפשרויות לקבלת מענקי מחקר חיצוניים, ומרביתם מדווחים כי הכספים שגייסו מאפשרים להם לעשות את המחקר שבו הם מעוניינים. עם זאת, נקודה שחזרה ברבים מהדיווחים היא מחסור ניכר בכספים להשתתפות בכינוסים ולנסיעות לשיתופי פעולה בחו"ל.
 
- מרבית החוקרים הצעירים מרוצים מרמת הסטודנטים בארץ ומהיכולת לגייסם לתואר שני ושלישי. עם זאת, בולט הקושי לגייס בתר-דוקטורים, ולמותר לציין שהיעדר חוקרים בוגרים ומנוסים בשלב הבתר-דוקטורט פוגע ביכולת לבצע מיזמי מחקר שאפתניים וארוכי טווח.
 
- נקודה מדאיגה שעלתה מכלל הסקר היא, שקיים פער רחב, כמעט בכל הנושאים שנבחנו בסקר, בין שביעות רצונם של חוקרים ממדעי הרוח והחברה לזו של שאר החוקרים. המסקנה מהסקר היא, שחוקרים צעירים במדעי הרוח והחברה מקופחים כמעט בכל התחומים, הן על ידי האוניברסיטאות והן מצד עמיתיהם הבכירים.
בהתאם לכך, האקדמיה הצעירה ממליצה כי:
 
1. יש למסד תהליך קבלה וקליטה מסודר. לשם כך מומלץ:
א. להכין מסמכים רשמיים שיהיו נגישים באתר של כל אוניברסיטה, ובהם תיאור של הליך הגשת הבקשה והקבלה באותה אוניברסיטה.
ב. להקים מחלקת קליטה לטיפול בכל הצדדים המשותפים לכלל הנקלטים (אדמיניסטרציה, מגורים, מוסדות חינוך לילדים, עבודה לבני זוג וכד׳), כולל מערך חניכה אישית לחוקרים צעירים, שילווה אותם בצעדיהם הראשונים במנהלה האוניברסיטאית.
ג. למנות רשמית חוקר ותיק למלווה לכל חוקר צעיר שנקלט .
 
2. יש להדגיש את החשיבות של מתן הקלות בהוראה ובאדמיניסטרציה לחוקרים צעירים בשנתם הראשונה ולאכוף זאת. יש לשקול להגדיל את תקופת ההקלות לשנתיים.
 
3. יש לשאוף להגביר את שקיפות תהליך הקביעות והקידום, החסוי מיסודו. למשל, להכין מסמכים רשמיים לכל אוניברסיטה, ובהם הסבר על הליך ההעלאה לקביעות, אופי הדרישות ולוחות הזמנים.
 
4. יש להגדיל את אפשרויות המימון להשתתפות בכינוסים ולשיתופי פעולה בינלאומיים של חוקרים צעירים. אנו מציעים שתי דרכים לעשות זאת:
א. לאפשר שימוש בכספי מענקים של הקרן הלאומית למדע.
ב. להגדיל את ההקצבה מהקרן לקשרי מדע לחוקרים צעירים על חשבון הסכום שיקבלו בעתיד כחוקרים ותיקים (הרי ממילא כספים שאינם מנוצלים נצברים).
 
5. יש להקים גוף שמטרתו לקדם את גיוס הבתר-דוקטורים הזרים המעוניינים ללמוד בארץ.
 
6. יש להתחשב בהורים לילדים בקביעת שעות סמינרים וישיבות.
 
7. מצב מדעי הרוח והחברה, אשר מקצתו משתקף בסקר, הוא בעיה החורגת מתחום הסקר ואשר דורשת טיפול כלל-מערכתי. עם זאת, זוהו שתי נקודות הדורשות התייחסות מידית:
א. נראה, כי יחס הסגל הוותיק לצעיר אינו הולם בחלק מהמקרים. יש לפעול להעלאת המודעות לבעיה ולפתרונה.
ב. מענקי הקליטה במדעי החברה אינם מספקים. מאחר שברוב המקרים התקציבים הדרושים בתחומים אלו קטנים בהרבה ממענקי הקליטה האופייניים למדעי הטבע והחיים, בהשקעה תקציבית סבירה ניתן לשפר בעיה זו שיפור ניכר.
 
להורדת הדוח המלא
 
כל החדשות